לפעמים חלומות מתגשמים… (או השלום ושיברו).

לפני כשבוע הרשתי לעצמי לחלום אותי ילדה צעירה, ילדה בת 9 או 10, הולכת על שביל הכניסה הארוך לביתה ולצידה הולכת סבתה האהובה, הילדה מחזיקה את ידה הרכה והמבוגרת של סבתא שרה שלה, תומכת בה ומהווה עבורה משענת, כמו מקל הליכה אנושי. קצב ההליכה של סבתא שרה איטי ושונה מאוד מקצבה הטבעי של הילדה, והיא מתרכזת במאמץ קל להתאים את עצמה ולא להאיץ בסבתא. הלב של הילדה מתרחב מגאווה על המעשה הטוב שהיא עושה, על כך שהיא זאת שנבחרה להיות לסבתא לעזר, לראש השבט הגדול והמפואר, לאישה האצילית והחזקה שהיא כל כך אוהבת. היא נהנית ממגע היד הגדולה, הרכה והזקנה בתוך ידה הצעירה. היא נהנית מהבלעדיות שהיא זוכה לה כרגע. בכל זאת לסבתא יש עוד עשרות נכדים חוץ ממנה. והנה מגיעים כבר לקצה השביל, שרה מתיישבת לאיטה על הספסל ברחוב, הילדה מתיישבת לצידה והחלום מסתיים לו.

בתמונה: סבתא שרה קוטפת מעץ הגת בחצר הבית בו גדלתי בשכונת מרמורק ברחובות.

אתמול בלילה חלמתי שחזרתי לבית הספר היסודי שלי, בית ספר ויצמן ברחובות, בחלומי אני יושבת בחצר בית הספר עם עוד מספר מבוגרים כמוני, כאילו אנחנו ילדים בבית ספר, אבל מבוגרים. הילדים המבוגרים הללו יושבים בחבורה, צוחקים ותוקפניים כלפיי, לא נעים לי בכלל. אני עונה להם באסרטיביות ומסיטה את מבטי מהם. בידי יש שקית לחם מיוחדת שקניתי אפשהוא מוקדם יותר, אני פותחת את השקית ושמה לב שחלק מפרוסות הלחם עם עובש. אוף! אני מרגישה את האכזבה בתוכי ומחליטה לא לוותר. אני אחזור לחנות בה רכשתי את הלחם על מנת לקבל החזר. התעוררתי מהחלום בבהלה. מה זה החלום הלא נעים הזה? ממה אני מוטרדת שחלמתי חלום כל כך מבאס? אה, נכון. אנחנו מפונים, ה 7/10 קרה, שכנים שלנו עדיין חטופים בעזה, ולפני יומיים שרדנו התקפה של איראן. החיים כרגע רצופים בכאב ואתגרים שלא חוויתי מעולם. תוקפנות של מלחמה ועובש בכל מקום….נשמתי עמוק, ניסיתי להרפות ולחזור לישון.

בבוקר הסעתי את ביתי בת ה 9 לקייטנה וסיפרתי לה על החלום שחלמתי, בעודי מספרת לה על החלום אני מבינה שזכיתי בו לתזכורת על הכוחות שיש לי היום כמבוגרת. כילדה בת 9 בבית הספר היסודי, סבלתי מידי פעם מהצקות תוקפניות ומשפילות, כתגובה לכך, בכל פעם מחדש, הייתי קופאת, כמו סופגת את ההצקות והתוקפנות הזו לתוכי. בחלום זכיתי לחזור לזירת ההצקות ולהגיב אליהם אחרת, עם מבט ישיר ותגובה מידית ואסרטיבית של אישה הבטוחה בעצמה ויודעת שההתנהגות כלפיה בזויה והיא לא צריכה לספוג אותה! אני מנחשת שהלחם העבש בחלום כמו מייצג את עובש החיים כרגע, שום דבר לא מרגיש כפי שציפיתי שהוא יהיה עד לפני ה 7/10, זה מכווץ את הלב, זה לעיתים כמו שומט את הקרקע מתחת לרגליים, מאכזב כל כך. ציפיתי לשנה טובה, להמשך החיים הטובים שלנו במושב, לשיפור במצב הביטחוני. בסוף כל סבב בטחוני נשאתי תפילה שזה יהיה הסבב האחרון. לא היה לי מושג שכל סבב כזה הוא רק חימום לקראת הנורא שעתיד להגיע. בחלומי אני מתכווצת למראה הלחם ומיד יודעת מה עליי לעשות. הפעם לא אתבייש ואשאר עם לחם עבש, הפעם אני אגש לחנות ואחזיר אותו. כילדה בת 9 אם הייתי מקבלת משהו שלא היה לטעמי או לא היה תקין, לא העזתי לפצות פה. נשארתי עם המנה הלא טעימה בצלחת ואכלתי אותה בבחילה ובגועל, פן אאכזב או אכעיס את המבוגרים שהגישו לי אותה. לא עוד. לחם עבש מחזירים לחנות!

מה עם החלום שארצה לחלום? פעם ידעתי לחלום את העתיד שלי כל כך בקלות. בהיותי ילדה בת 9, חלמתי כל יום וללא הרף את עצמי בעולמות אחרים ויפים יותר, עולמות בהם אני לובשת שמלה יפה ומתנפנפת, רוקדת, שרה, שמחה, מטיילת בכל העולם, עובדת בעבודה חשובה, מתאהבת בבחור טוב לב ומקימה אתו יחד משפחה. את כל חלומות העתיד שלי כילדה בת 9 הגשמתי, מלבד אחד. שיהיה שלום. שלום בין מדינת ישראל לאויביה, שלום ביננו לבין כל הערבים ועם כל האנשים בעולם, שלום בין כל בני האדם. השלום ושיברו. ומה היום? היום אני מתקשה לחלום מעבר לכמה ימים קדימה: היכן נקים את ביתנו מחדש? איפה אנחנו רוצים לגור? מתי אחזור לחלום עתיד חדש וטוב יותר?

משתדלת לחזור ולהיאחז באמונה ששירתה אותי עד ה 7/10 בצורה נאמנה: הכל תמיד לטובתנו העליונה. גם אם אני לא מרגישה ויודעת איך. הכל תמיד לטובתנו העליונה. מצפים לנו חיים טובים ומלאי אהבה, הדרך תגלה לי את עצמה ואת החלומות הטובים, החדשים והמתחדשים שלי ושל כולנו.

בתפילה לשובם ושובן של אחינו ואחיותינו מהשבי בעזה שלמים, לרפואת הפצועים והפצועות בגוף והנפש ולשלום עם ישראל כולו, בארץ ובתפוצות.

תודה שקראתןם, אם הטקסט נגע בכן ותרצו להגיב אליו כתבו לי ל rayshlomi@gmail.com

פוסטים נוספים

# מסרים, סיפורים

אני כיתת כוננות בלי נשק.

# למען הקהילה, מסרים

על התמודדות מחזקת עם טראומה