על התמודדות מחזקת עם טראומה

הטקסט כתוב בלשון נקבה אך מיועד לשני המינים

** ההמלצות בפוסט אינן מהוות תחליף לייעוץ מקצועי או טיפול הנדרש במידת הצורך.

משתפת אתכן בכמה דברים שהתחדדו לי על טראומה לאחרונה:

*להיות ביחד זה הכרחי, כמו גם להיות לבד.

*בשלב ראשוני לחלק מהאנשים יהיה מאוד נכון להתכנס יחד עם נפגעים נוספים, בשלבים שלאחר מכן יהיה נכון להתרחק כדי להתרפא ולהתחזק.

*זה לא נכון לעודד נפגעים לשוחח על מה שהיה ועל איך שהם מרגישים אם הם לא מעוניינים בכך, זה כן נכון פשוט להיות איתם, לב אל לב עם עם כל מה שעולה בהם.

*זכרונות כואבים ומחשבות טורדניות על מה שהיה במשך היום וגם במשך הלילה, הם טבעיים וחלק מתהליך הריפוי. הם עולים כדי שינתן להם ולרגש שהטראומה עוררה- מקום. כדי שהם יפסיקו להטריד או להשתלט על הראש והלב יש למצוא את הדרך המתאימה לתת להם מקום בצורה יזומה- אם דרך שיח ושיתוף, אומנות או כתיבה.

*לקבל הכרה והדהוד על מה שהיה בטראומה ומה שהנפגעים עברו בה, גם מבחינה רגשית, זה חלק מתהליך הריפוי.

*חשוב לעשות סיכום טראומה, בין אם בכתב או בעל פה, להבין את ההתחלה, האמצע והסוף. מה היה, מתי ואיך זה התחיל, אירועים ורגעים משמעותיים במהלך הטראומה ואיך היא הסתיימה (כמה עצוב שיש כאלה בנינו כמו החטופים ובני משפחתם שהטראומה שלהם עדיין לא הסתיימה).

*חשוב לחפש ולהכיר את הכוחות שעמדו לראשותנו בהתמודדות עם הטראומה ועם הזמן והתופעות שהגיעו אחריה.

*אם זה מרגיש נכון להשתמש בהומור, מוסיקה סיפורים ויצירתיות להתמודדות ולתהליך הצמיחה ובכללי להרגיש מה נכון בכל רגע ורגע.

*החיבור לאינטואיציה ולבחירה העצמית הוא חלק משמעותי מתהליך הריפוי, להבדיל מאירוע טראומתי שמאופיין בכך שמשהו חיצוני קרה ונכפה על הנפגעים.

*דבר נוסף שמאפיין אירוע טראומתי הוא תחושת לחץ, דחיפות ודחיסות, נשימה מהירה ושיטחית או עצירת נשימה. לכן כל תרגול של ההפך מכך יחזק ריפוי וצמיחה: התנהלות רגועה ואיטית, תחושת אוורור, שלווה ושקט, שהיה בטבע ועיסוק ביצירה, נשימה איטית עמוקה ומודעת.

*חזרה לגוף, לכאן ועכשיו בהקשבה ובהדרגה. טראומה מתאפיינת בניתוק, ניתוק מהגוף ומהרגש, כדי לחזק תהליך ריפוי יש לחזור לגוף ולהווה בהדרגה ובהקשבה, נשימה מודעת היא הכלי הכי עוצמתי ויעיל, כמו גם יוגה, טאי צ'י וכל תנועה קשובה המלווה בנשימות ומודעות. עבודה עם הגוף והידיים, חיבור לאדמה, גידול עציצים, אפיה ולישה ועוד

*להתפלל, לבקש משאלות, לשים לב להחליף דאגות בבקשות עד כמה שאפשר.

אסיים בתפילה שכולם יחזרו הבייתה בשלום ויעברו תהליך ריפוי משקם ומצמיח.

פוסטים נוספים

# מסרים, סיפורים

אני כיתת כוננות בלי נשק.

# סיפורים

מה התכלית של זה הכאב?